צריכה מחזורית – זרקור על הסקטור

מדד סקטור הצריכה המחזורית (Consumer Discretionary), הוביל יחד עם מדד הטכנולוגיה את ירידות המדד הכללי בשבוע הראשון של אוגוסט ורשם ירידה של כ-10%.

באופן כללי, השבועיים האחרונים הציגו ירידות משמעותיות בשווקים האמריקאים. נתוני האבטלה האמריקאית שעשויים לאותת על מיתון, לצד מערכת הבחירות המתנהלת ברקע, מהווים בסיס ליצירת אי וודאות כללית כלכלית באמריקה. ובנוסף, הטלטלה בכלכלת יפן משפיעה גם כן.

היפנים התחילו קודם!

כבר שנים רבות שביפן הריבית נמוכה, אפסית ואף שלילית. העובדה הזו משכה במשך שנים משקיעים רבים לבצע אסטרטגיה שנקראת "”Carry trade. בקצרה, משמעותה לקחת הלוואות זולות ביפן ולהשקיע את הכסף בחו"ל (בין היתר ואולי בעיקר, בארה"ב).

אז מה השתנה? הבנק המרכזי היפני נקט בכמה צעדים מוניטאריים מגבילים- ביניהם, העלאת ריבית ל-0.25% שלא נראתה ביפן מזה כ-17 שנה. ומה עושה אדם ממוצע בעל הלוואה שהעלו לו את מחיר החוב? בדיוק, מוכר ומחליף אסטרטגיה. וממש כך, משקיעים רבים ביטלו את פוזיציות ה- Carry trade, מכרו את השקעותיהם בארה"ב והחזירו את ההלוואות.

במילים אחרות, ומבלי להפנות אצבע מאשימה, היפנים התחילו קודם!

 בחזרה לצריכה המחזורית

התנהגות הכלכלה היפנית בשנים האחרונות מעניינת מאוד. אבל, התכנסנו כאן לדבר על אמריקה. וספציפית, על סקטור הצריכה המחזורית.

כלומר, כאשר הכלכלה חזקה והצרכנים מרגישים ביטחון כלכלי, הם נוטים להוציא יותר כסף על מוצרים ושירותים לא חיוניים. מנגד, במצבי מיתון או האטה כלכלית, הצרכנים עשויים לצמצם הוצאות אלה, לבזבז פחות. בעיקר כאשר הסקטור מאופיין בתעשיות של מוצרי "מותרות" למשל, אופנה, מסעדנות, תיירות ואירוח, רשתות קמעונאות כמו חנויות כלבו, יצרניות רכב, חברות מדיה, בידור ופנאי.

בנוסף, סקטור זה מאופיין בדינמיות גבוהה ורגישות לחדשנות טכנולוגית. חברות צריכות להסתגל במהירות לשינויים בהעדפות הצרכנים ולמגמות טכנולוגיות חדשות על מנת לשמור על תחרותיות. דוגמה ברורה להשפעות הטכנולוגיה על חברות הסקטור היא הצורך בקמעונאות מקוונת – באונליין. רכישה באינטרנט הפכה היום לבסיסית למרבית הצרכנים בגילאי העשרה ועד הגיל השלישי, מה שהביא באופן טבעי את חברות הסקטור לשינוי אסטרטגי, לפיתוח פלטפורמות מקוונות והקמת מערכי משלוחים.

עוד משהו שמאפיין את הסקטור הזה הוא עונתיות. למשל, באופן די קבוע בכל שנה בעונת החגים, או בימי הסיילים הגדולים האמריקאים כמו סייבר מאנדיי והבלאק פריידי, מניות חברות הסקטור מתאפיינות בעליה בשל גידול עונתי במכירות. נקודה ששווה לזכור ליום השופינג הבא.

תמונת מצב

אז אחרי שהכרנו את הענף ואת המאפיינים שלו, בואו נבין את תמונת המצב הנוכחית.

בחודש האחרון מניות סקטור הצריכה המחזורית ירדו יותר מאשר סקטורים אחרים. כאמור, החששות מהאטה כלכלית או מיתון קרוב מעלות סברות בקרב משקיעים כי הצרכנים האמריקאיים יטו לצמצם הוצאות על מוצרי מותרות ולכן חברות הסקטור יפגעו.

והריבית, מה איתה? העלאות ריבית מצד בנקים מרכזיים (כחלק מניסיון להילחם באינפלציה) באופן טבעי מביאות להתייקרות עלות חובות צרכנים ועסקים. שכן הריבית על ההלוואה עולה ולכן יקר יותר ליטול הלוואה. עליית ריבית יכולה לצמצם את היכולת של הצרכנים להוציא כסף על מוצרים לא חיוניים, וגם להקשות על חברות בסקטור לגייס הון למטרות התרחבות או השקעה.  אבל, הריבית בארה"ב נכון לשנת 2024 נותרה יציבה וצפויה לרדת פעם אחת עד סוף השנה. כלומר, העלאת ריבית לא צפויה בעתיד הקרוב לעין ועל פניו לא צפויה להקשות על חברות הסקטור.

פוליטיקה של צרכנים

בנוסף, שנת 2024 היא שנת בחירות בארה"ב. הבחירה בין המועמדים דונלד טראמפ וקמלה האריס, עשויה להשפיע בצורה משמעותית על מניות סקטור ה-Consumer Discretionary . כמו בכל סבב בחירות בהיסטוריה האמריקאית, שוק ההון ומשקיעיו אינן נותרים אדישים. קמפיין המועמדים, הבחירות עצמן, כמו גם המדיניות האפשרית של כל אחד מהמועמדים, עשויים ליצור אי-ודאות ומשקיעים עשויים להגיב לשינויים הצפויים במדיניות הכלכלית והפיסקלית.

איך יגיבו מניות הצריכה המחזורית, ולמי, טראמפ או האריס?

טראמפ, ידוע במדיניות כלכלית שמקדמת הפחתות מס והקלה ברגולציות. במידה וייבחר, משקיעי השוק צופים הקלות על חברות בכל הכרוך לאלה. בנוסף, בעבר טראמפ דגל במדיניות כלכלית שכללה הטלת מכס על מוצרי יבוא מסין. במידה ויחליט להחזיר מדיניות זו על כנה, ייתכנו השפעות שליליות על עלויות הייצור והייבוא של חברות רבות בסקטור הצריכה המחזורית אשר המחזור התפעולי והרווח שלהם תלוי במידה רבה במוצרים סיניים. באופן כללי, טראמפ נוטה למדיניות כלכלית התומכת ומעודדת הוצאות ממשלתיות על תשתיות ופרוייקטים גדולים. מדיניות זו, בעקיפין מעודדת הוצאות צרכנים על מוצרים ושירותים מחזוריים שכן היא ממריצה את הכלכלה, ואת צמיחת המשק.

לעומתו, קמלה האריס מגיעה מרקע חברתי, ומדיניותה עשויה להתבסס על הגדלת ההוצאה על שירותי רווחה ובריאות הציבור. סבסוד הוצאות אלה, למעמד הנמוך-בינוני, עשוי להוביל לגידול בהכנסה הפנויה של אותו ציבור ובכך להגדיל את הוצאות הצרכנים על מוצרי ושירותי מותרות. בנוסף, סביר שהאריס תנקוט בגישה פחות מחמירה בנושאי הסחר הבינלאומי מול סין ואף תפחית לחצים על שרשרות האספקה הבינלאומיות, מה שיביא להוזלה בעלויות חברות צריכה מחזורית בארה"ב.

הבחירות הקרובות בארה"ב בין דונלד טראמפ לקמלה האריס עשויות להשפיע באופן משמעותי על מניות סקטור הצריכה המחזורית, כאשר מדיניות כל מועמד ומועמדת יובילו לתגובות שוק שונות. ככל הנראה אי הוודאות השוררת בטווח הקרוב תשחק תפקיד מרכזי בתנודתיות הסקטור. אבל השקעות עושים לטווח ארוך. ובטווח הארוך, סביר להניח שמניות כמו מקדונלדס, נייק, בוקינג, הום דיפו או סטארבקס, ימשיכו להוות עוגן בכלכלה האמריקאית, גם תחת מדיניות כלכלית מקלה במיסוי וברגולציות וגם אם תומכת ברווחה ובריאות הציבור.

ומה היה פה פעם?

באופן כללי, בחודשים קודמים למערכות בחירות, השוק נוטה לחוות תנודתיות מוגברת עקב אי וודאות המדיניות של הנשיא.ה הנכנס.ת. מניות סקטור הצריכה המחזורית עשויות לרדת אם המשקיעים חוששים מהאטה כלכלית או משינויים משמעותיים רגולטורית, כפי שציינו קודם. והפעם, השפעות הבחירות פלוס העלאת הריבית ביפן שברקע הביאו לירידות משמעותיות עוד יותר של מדדי המניות ושל סקטור זה בפרט.

אבל מה קורה ביום למחרת? בשנת 2012, יום לאחר הבחירות ועד חצי שנה לאחר מכן, מדד מניות הצריכה המחזורית עלה בכ-22% לעומת כ-17.5% של מדד ה-S&P500. בשנת 2016, בחצי שנה מיום הבחירות המדד עלה בכ-14% לעומת כ-10% של S&P500. בשנת 2020 השוק עוד היה בשנה שלאחר שפל משבר הקורונה, ובדיוק התאושש בעקבות המדיניות הכלכלית התומכת של הממשל הפדרלי. בחצי שנה שלאחר הבחירות באותה שנה, מדד מניות הצריכה המחזורית עלה בכ-24% לעומת 26% של מדד ה-S&P500.

כאמור, באופן כללי מדדי המניות נוטים להגיב בתנודתיות כלפי מטה טרום יום הבחירות ובאופן די קונסיסטנטי עולים בחצי שנה שלאחר יום הבחירות.

האם מדד ה-XLY של חברות הצריכה המחזורית בהכרח יעלה יותר מהמדד הכללי האמריקאי גם יום לאחר הבחירות הקרבות? אי אפשר לומר בוודאות. מה שכן אפשר לומר, זה שחברות המדד מהוות חלק בלתי נפרד מכלכלת ארה"ב לאורך עשרות שנים ארוכות, ואין ספק שהירידה החדה שספג המדד בתקופת זמן קצרה כל כך מסיבות שונות ומגוונות שתוארו קודם – מציבה את מדד הסקטור ואת החברות בו בנקודת כניסה מעניינת.

בכל אופן,

כל הנתונים המופיעים בפוסט נכונים ליום כתיבתו. (6.8.24)

כל הכתוב מעלה, מטה ובצדדים, הינם דעותיי האישיות בלבד.

אין באמור בפוסט זה בפרט ובבלוג בכללותו, להוות כל המלצה לפעול בכל נייר ערך.