סקטור התשתיות כוכב עולה

בשוק ההון, ישנן תקופות בהן ענפים מסוימים תופסים את קדמת הבמה ומובילים את הביצועים בשווקים. השנה, סקטור התשתיות (Utilities) הוכיח את עצמו, כשהוא מוביל מבין יתר הענפים במדד ארה"ב בתשואה.

ליתר דיוק, סקטור התשתיות השיא ערך השנה בשתי פעימות – בין אפריל למאי, ואח"כ בין יולי ועד סוף ספטמבר. בסה"כ XLU עלה 43% בשנה האחרונה (אוקטובר 23 עד אוקטובר 24) 28% מתחילת השנה. ו-25% בחצי שנה בלבד.

מה שמעניין לראות זה שבשנה האחרונה, ענף התשתיות בין שיאני התשואה מבין 11 הענפים במדד הסנופי, אולם, בפרספקטיבה רחבה יותר לאורך 5 שנים, סקטור התשתיות כמעט האחרון עם תשואה של 25% בלבד לעומת 180% של הטכנולוגיה ו-95% תשואה של המדד S&P500 כולו.

האם זה מבשר על המשך מגמת העליה של הענף?

סקטור קטן - גדול

סקטור התשתיות מהווה רק 2.5% ממדד ה-S&P500. הוא כולל חברות המציעות שירותים חיוניים כמו חשמל, מים, גז, ושירותי פסולת. אותן חברות, מספקות שירותים שאנשים זקוקים להם בחיי היום-יום ללא קשר למצבם הכלכלי האישי או לכלכלה הכללית.

במילים אחרות, סקטור התשתיות בעל אופי "הגנתי".

הוא נוטה להיות יציב יחסית, במיוחד בתקופות של אי ודאות כלכלית. אם פעם משקיעים היו מגדילים חשיפה ל"זהב" בכל רמיזה למיתון קרב, היום ענף התשתיות נתפס גם כן כמקלט בין יתר ענפי הסקטורים האמריקאים.

שנה טובה לתשתיות

כאמור, השנה, הביצועים של סקטור התשתיות בולטים במיוחד, כאשר הוא מוביל את יתר הסקטורים במדד S&P 500.

בעוד סקטורים אחרים, כמו טכנולוגיה ותעשייה, התמודדו עם תנודתיות וקשיים רגולטוריים, סקטור התשתיות שמר על קו יציב של עליות עקביות, מה שהוביל אותו לצבור תשואות גבוהות ולתפוס את מקומו בראש המדד.

יש הסבורים, כי הביקושים לטכנולוגית AI משפיעים באופן משמעותי על התשתיות, במיוחד בתחומי אנרגיה מחשוב ומידע.

וזה הגיוני, כי טכנולוגיות AI דורשות כמויות עצומות של כוח מחשוב לביצוע פעולות כמו עיבוד נתונים ו-machine learning. דאטה סנטרס שנמצאים מאחורי הקלעים בתפעול תשתיות ה-AI זקוקים לכמויות אנרגיה גבוהות, מערכות קירור, רשתות תקשורת מהירות, ובעיקר דורשים אספקת חשמל יציב, והרבה.

הביקוש הזה שהולך וגובר דורש שדרוג ברשתות חשמל ותקשורת שנדרשות להיות עמידות, מתקדמות ויעילות יותר כדי לתמוך במגמה.

חוץ מזה, קיימת גם מגמה בשנים האחרונות למעבר לאנרגיות ירוקות. בעיקר בשל עלייה בשימוש באנרגיות מחשוב מאסיביות והחששות לשינויי אקלים.

מצד שני, ה- AI בעצמו משמש גם לניהול ושיפור התשתיות עצמן. מכוון שחלק מהמערכות מיושמות לצורך ניהול רשתות חשמל בצורה חכמה ויעילה וחיזוי עומסים ותקלות אופציונליות, וגם אופטימיזציה של תשתיות מים וגז. מה שבעצם מאפשר לחברות תשתיות לספק שירותים אמינים במחירים טובים יותר לצרכן.

מה שהיה הוא מה שיהיה?

העלייה בביקוש לשירותי תשתית באה על רקע צמיחה עירונית, גידול האוכלוסייה וכאמור, הצורך ברשתות מתקדמות שמספקות חשמל, מים, תקשורת ותחבורה ציבורית ברמה גבוהה.

נוסף לכך, ההתמקדות העולמית במעבר לאנרגיות מתחדשות מחייבת השקעות חדשות בתחום. תשתיות חדשות כמו טורבינות רוח, מערכות סולאריות ורשתות חשמל חכמות מצריכות תמיכה כלכלית משמעותית ותחזוקה מתמשכת, ובכך יוצרות כר השקעות רחב לחברות בתחום זה.

במקביל, מדינות רבות, ובפרט ארצות הברית, משקיעות סכומים עצומים במסגרת חבילות תמריצים כלכליים כדי לשדרג את התשתיות הלאומיות שלהן. חוק תקציב התשתיות האמריקאי למשל, כולל השקעה בעלות של 1.2 טריליון דולר בתשתיות ארה"ב.

באופן כללי, בעבר אמריקה נחשבה למעצמה המתקדמת, המפותחת והמצליחה בעולם. והיום, מדובר רבות על התשתיות הירודות שלה שפוגעות בכלכלת המשק האמריקאי.

פעם, הנושא עלה כשיפור רמת החיים, או שדרוג איכות החיים. והיום, הנושא מקבל חשיבות יתרה ברמת ביטחון האזרחים כאשר איזורים שלמים בארה"ב נותרים מאחור, עם כבישים משובשים, גשרים מתפוררים חיבור תשתיות אינטרנט וחשמל לקויות או אספת מים בעייתית.

בצל הבחירות שיוכרעו השבוע, עוד לא ידוע אילו תקציבים יעברו, באיזה קנה מידה או תיעדוף. אבל ברור, שלא משנה מי יבחר, טראמפ או האריס, תחום התשתיות יקבל מקום של כבוד על שולחן הממשלה החדשה.

כמו תמיד בהשקעות, לא תמיד מה שהיה השנה הוא מה שיהיה. אבל במקרה הזה, ובהינתן מצב התשתיות העגום בארה"ב, המשך מגמת התיקון בתשואות הסקטור שהחלה השנה, עושה שכל.

תשתיות פאסיביות

כדי לייצר חשיפה בתיק לתחום התשתיות, באם מצאתם לנכון לעשות זאת, אפשר לרכוש קרנות סל (ETF) בענף, או להשקיע ישירות בחברות ספציפיות שצפויות לקחת חלק בפרויקטים החזויים באמריקה.

שתי קרנות הסל הנפוצות יותר בתחום, הן XLU ו-PAVE.

מבחינת תחומי פעילות, PAVE ממוקדת בפיתוח תשתיות ובנייה, בעוד XLU ממוקדת בשירותים ציבוריים הכרחיים  (Utilities).

ה-XLU יציבה יותר, ומתאימה למשקיעים המחפשים אפיק הגנתי ודיבידנדים יציבים. בעוד PAVE, בעלת פרופיל סיכון גבוה יותר בגלל החשיפה לחברות בתחום הבנייה והצמיחה.

בהקשר זה, תשואת הדיבידנד של XLU כ-3.5% לעומת 0.57% של PAVE. הסיבה לכך כאמור, מגזר השירותים ב-XLU נחשב ליציב ובעל תזרימי מזומנים צפויים מפרוייקטים ארוכי טווח יותר.

כמו כן, בהיבט העלויות, PAVE נחשבת יקרה יותר, בדמי ניהול של 0.47% לעומת 0.09% של XLU.

בשורה התחתונה, PAVE  אמנם בעלת פרופיל סיכון גבוה יותר, מצד שני בהיבט פוטנציאל התשואה, עשויה ליהנות מעלייה בביקוש לפיתוח תשתיות, בעוד XLU מציעה יציבות ושמירה על ערך גם בשוק תנודתי. 

על פוטנציאל תשואה גבוה יותר, משלמים יותר.

כל הנתונים המופיעים בפוסט נכונים ליום כתיבתו. (3.11.24)

כל הכתוב מעלה, מטה ובצדדים, הינם דעותיי האישיות בלבד.

אין באמור בפוסט זה בפרט ובבלוג בכללותו, להוות כל המלצה לפעול בכל נייר ערך.