משקעינית בסקטורים - שתיהיו בריאים

החמישי לנובמבר 2024, זהו מועד יום הבחירות לנשיאות ארה"ב.

זו הפעם הראשונה מזה 112 שנה ששני המועמדים לנשיאות, הם נשיאי עבר. (הפעם האחרונה הייתה בשנת 1912 כאשר טדי רוזוולט התמודד מול וויליאם הווארד טאפט)

בעשרים שנה האחרונות, בין מחזור בחירות אחד לאחר, סקטור הבריאות תפס עניין רב בקרב הציבור האמריקאי. בזמן שהמועמדים השונים מציגים את המדיניות החדשה בתחום הבריאות, ופועלים לייצר את הכותרת הכי מרעישה, מתחילות ספקולציות המשקיעים. איך הנשיא החדש ישפיע, ובאיזו מידה על חברות הענף? בשלב זה, המניות מתחילות כבר להגיב. לרוב, בירידות בחודשי טרום הבחירות, ועליות שמביאות להצפת ערך משמעותית לאותן חברות, בשנים שלאחר מכן.

בשנת 2008 למשל, כחלק מקמפיין הבחירות, אובמה הציג תוכניות לרפורמה במערכת הבריאות האמריקאית - Obamacare, שכללו הרחבת הכיסוי הבריאותי, רגולציות חדשות על חברות הביטוח וצעדים נוספים שנועדו להוריד את עלויות הבריאות לצרכנים. חששות לגבי הרגולציות החדשות והשפעתן על רווחיות החברות הבריאותיות הובילו לתנודתיות במדד XLV, שגם כך היה שרוי בחוסר וודאות כללית של המערכת הפיננסית שנבעה מהמשבר הכלכלי הגדול.

גם בשנת 2016, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות בארה"ב, מניות הבריאות חוו תנודתיות ניכרת. קמפיין הבחירות התמקד באופן משמעותי במדיניות הבריאות, כאשר הילארי קלינטון הציעה להטיל רגולציה מחמירה על מחירי התרופות ולהילחם בתמחור יתר של חברות התרופות. ולעומתה, טראמפ הבטיח לבטל ולהחליף את חוק הגנת החולה ובריאות ברת השגה- Obamacare. הוא לא סיפק תוכנית חלופית מפורטת במהלך הקמפיין, מה שיצר אי-ודאות לגבי עתיד הרגולציה בתחום הבריאות.

בחירות שנת 2020, היו סביב מגפת הקורונה שהביאה לתנודתיות כללית בשוק המניות ובסקטור הבריאות בפרט. ביידן התחייב להגדיל את ההשקעות בתחום הבריאות הציבורית ולהבטיח גישה לטיפולים וחיסונים לקורונה לכל אזרח אמריקאי, וטראמפ התמקד בעיקר בטיפול במגפת הקורונה ובמאמצים לפתח ולהפיץ חיסון במהירות ולקצור את ההצלחה האמריקאית. מדד ה-XLV מאמצע 2020 ועד הבחירות ירד בשל אי הוודאות של הבחירות, בעוד שוק המניות האמריקאי כולו החל לעלות על רקע החיסונים. אבל בשנים שלאחר מכן, סקטור הבריאות השלים את כל הדרך מעלה ואף הרקיע שחקים.

אבל השנה, זה אחרת.

מניות מדד ה-XLV אמנם הפיקו תשואה קצת פחות מה-S&P500, אבל לא באופן המעיד על חוסר וודאות יתרה. נכון להיום, מניות הבריאות עלו כ-8% מתחילת השנה, לעומת 12% של המדד כולו.

זה לא מפתיע. סבב הבחירות הנוכחי של שני המועמדים אינו מציב את תחום הבריאות בראש הקמפיין. מאחר ושני המועמדים היו נשיאים בעבר, העמדות די ברורות. השקפת עולמם השונה, ידועה לציבור ואינה מזעזעת את האדמה שעליה עומד קהל הבוחרים האמריקאי. וגם לא את של המשקיעים.

ביידן מתמקד בהרחבת הכיסוי הבריאותי והבטחת גישה רחבה יותר לטיפולים ולחיסונים, תוך ניהול משא ומתן על מחירי תרופות והגברת ההשקעות בבריאות הציבורית. טראמפ, לעומתו, מבקש לבטל ולהחליף את המדיניות של בריאות ברת השגה, להוריד את מחירי התרופות ולהגביר את התחרות בשוק באמצעות צמצום הרגולציה הפדרלית. אותן אג'נדות פחות או יותר כפי שהיו להם בעבר.

זה לא אומר שאין חלוקי דעות.

זה בעיקר מעיד על כך שאין לאף מועמד רעיונות מהפכנים גדולים, ופרוש הדבר, פחות אי וודאות וכנראה - פחות תנודתיות במניות שירותי הבריאות.

הבנתי, אין פה תגובת שוק הפעם. אז מה כן העניין בסקטור הבריאות?

להערכתי, הסיפור של מניות הבריאות הוא בכלל לא פוליטי.

• דמוגרפיה

באופן טבעי, ועד שלא יפצחו את נוסחת הקסם של המכשפה בסרטי דיסני לנעורים נצחיים, אוכלוסיית העולם מזדקנת.

כיום, האוכלוסייה העולמית בגילאי 65 ומעלה מונה כ-703 מיליון איש, שהם כ-9% מהאוכלוסייה העולמית. כמובן שהנתון הזה משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לקצב היילודה בו. אבל, לפי הערכות של האו"ם, עד שנת 2050, אחד מכל שישה אנשים בעולם יהיה בן 65 ומעלה.

מדובר בכ-16% מהאוכלוסייה העולמית, כלומר כ-1.5 מיליארד איש.

מחקרים מראים כי הוצאות הבריאות של אנשים בני 65 ומעלה הן פי 2 עד פי 5 גבוהות יותר מהוצאות הבריאות של אנשים צעירים יותר.

בארה"ב, לדוגמה, ההוצאות השנתיות הממוצעות על בריאות עבור אדם בן 65 ומעלה עומדות על כ-11,000 עד 13,000 דולר לשנה, בהשוואה לכ-3,000 עד 5,000 דולר לשנה עבור אנשים בגילאי 18-44.

• אטרקטיביות שנובעת מתמחורים שלאחר הקורונה. כן, גם שנתיים אחרי המגפה. אם אדייק, אטרקטיביות תחת שתי תופעות שמתרחשות במקביל: עסקאות M&A ומימון חברות ביוטכנולוגיה. אתחיל עם מיזוגים ורכישות, אחת מ"תופעות הלוואי" של הסקטור לאחר הקורונה, היא עסקאות M&A (מיזוגים ורכישות) בהיקפים גדולים. מגפת הקורונה הדגישה את החשיבות של מחקר ופיתוח בתחום התרופות והחיסונים וחברות גדולות ובעלות מאזנים "בריאים" שצברו הרבה מזומנים, כעת משתמשות בעודפים אלה לרכישות חדשות. הרכישות והמיזוגים, הן דרך מהירה ויעילה לצמוח ולהרחיב את פעילות העסק. באמצעות רכישה של חברות קטנות יותר, באפשרותן להיכנס לשווקים חדשים, להוסיף מוצרים ושירותים חדשים לפורטפוליו ולשפר את היתרון התחרותי. מיזוגים גם יכולים להוביל לחיסכון בעלויות באמצעות התייעלות תפעולית ושיפור במערכות ניהול, ייצור והפצה. בנוסף, לאפשר התמודדות טובה יותר עם דרישות רגולטוריות מורכבות שנפוצות בענף הבריאות. התופעה השניה, קשורה בעליית שיעורי הריבית במשק האמריקאי. 8 פעמים בשנה הוועדה הפדארלית בארה"ב מפרסמת את שיעור הריבית בהתאם לנתונים הכלכליים של הבנק המרכזי. מאז מרץ 22, הריבית האמריקאית עולה ועולה. זו, משפיעה לרעה על כל חלקי הביטא הגבוהים בשוק. במילים אחרות, השפעה ניכרת על החברות עם יחס הסיכוי סיכון הגבוה יותר, כמו חברות ביוטכנולוגיה. חברות אלה, זקוקות למימון המחקר והפיתוח בהווה, בעוד לאורך שנים עשויות לא "לראות" כלל הכנסות עד להצלחה או כישלון. המימון נעשה באמצעות גיוסי הון גבוהים, המושפעים מריבית המשק. שיעורי ההיוון המשמשים להערכות השווי - הערכת הרווחים העתידיים של החברה ותזרימי המזומנים שלה, עולים, ובכך מורידים את ערך החברה והמניה. (מכנה גדל, מביא לערך יורד של החברה) לפיכך, הערכות שווי לחברות ביוטכנולוגיה וחברות צמיחה בכלל, רגישות יותר לתחזית הריבית לעומת חברות בעלות תזרימי מזומנים בריאים. ביום רביעי שעבר (12.6) סימנו ראשי הבנק הפדרלי הורדת ריבית אחת שתתקיים לפני סוף השנה. כאמור, מנגנון הריבית פועל הפוך על הערכות השווים של החברות, ובעוד הריבית יורדת ומאותת על האטה כלכלית או מיתון במשק, היא עשויה להיות מבורכת לביצועי חברות הביוטכנולוגיה. מבחינה היסטורית לפחות, מניות חברות הענף נוטות לעלות בתקופות בהן הן נהנות משיעורי היוון נמוכים יותר, ומגיוס הון זול. מאחר וריבית ה-Fed כבר הגיעה לסטגנציה ולשיא העליות, והתחזית כעת מתחילה להציג סימני שינוי לכיוון ירידה, במוקדם או במאוחר, חברות הביוטכנולוגיה עשויות לצמצם את הפער מחברות ה-S&P500. וסגירת הפער הזו עשויה להיות מהירה וחדה. על מנת לסבר את האוזן באיזה פער מדובר, ב-5 שנים האחרונות מדד XBI עלה כ-3.15% בעוד מדד ה-S&P500 עלה 87.6%.

לסיכום, לפי הערכות שהתפרסמו בקיץ האחרון, לחברות הביג פארמה יש כ-700 מיליארד $ מזומן במאזנים. מה שאומר, שאפשר לצפות שטרנד המיזוגים והרכישות טרם מוצה, ועשוי ללוות אותנו עוד תקופה קדימה. תוואי העלאות הריבית שהסתיים וצפוי להפוך כיוון, מציב את חברות הפיתוח בנקודת כניסה אטרקטיבית, בפרט את סקטור הביוטכנולוגיה שמושתת על גיוסי הון וחוב משמעותיים.

ברמת הענף כולו, מגמות הזדקנות האוכולוסיה העולמית מהוות תמיכה טבעית בצמיחה עתידית של החברות.

אלה, על רקע תמחורי חסר משמעותיים של חברות הבריאות ביחס למדד ה-S&P500, עשויים להוות סיבה טובה לחשיפה גבוהה יותר לסקטור ביחס לאחרים.

אציין כי משקל סקטור הבריאות מהווה כ-12% ממדד ה-S&P500 והינו השלישי בגודלו במדד, מיד לאחר טכנולוגיה ופיננסים.

כל הנתונים המופיעים בפוסט נכונים ליום כתיבתו. (13.6.24)

כל הכתוב מעלה, מטה ובצדדים, הינם דעותיי האישיות בלבד.

אין באמור בפוסט זה בפרט ובבלוג בכללותו, להוות כל המלצה לפעול בכל נייר ערך.