חברה טובה - השקעה טובה

"פתחתי דוח. ואין לי מושג על מה להסתכל"

"כלומר, אם אחדד את הבעיה, דוח כספי זה קובץ PDF של 100 עמודים... אז בעצם, במה להתמקד?"

קפה? ☕️

לגזור ולשמור: פרמטרים לאיתור חברה טובה

1. הכנסות צומחות - נבדוק בדו"ח רווח והפסד של החברה, לפחות 5 שנים של צמיחה עקבית בהכנסות. נוודא שהצמיחה בהכנסות לא נובעת מגורמים זמניים או חד-פעמיים, אלא מבוססת על יסודות עסקיים איתנים. צמיחה בהכנסות יכולה להעיד על כך שהחברה ממשיכה לפעול בשוק תחרותי בצורה טובה, מגדילה את נתח השוק שלה, או מפתחת מוצרים ושירותים שמגיבים לצרכי השוק. במילים אחרות, צמיחה עקבית יכולה להיות בונוס בהשקעה טובה, במיוחד אם החברה מתומחרת נמוך ביחס לפוטנציאל הצמיחה שלה.
   

2. רווח נקי צומח בקצב יציב - נבדוק כי הצמיחה בהכנסות גם באה לידי ביטוי בשורת הרווח. נעדיף לפחות 5 שנים של צמיחה יציבה ברווח הנקי. רווחיות צומחת מראה שהחברה מסוגלת לנהל את העלויות שלה בצורה יעילה ולשפר את התשואה לבעלי המניות. רווח נקי עם צמיחה יציבה, יכול לתמוך בטענה שהחברה מתפקדת היטב ואולי גם, ששווי השוק שלה אינו משקף את הפוטנציאל הפיננסי האמיתי שלה. (ערך נוסף גלום בה)
   

3. הנהלה טובה - כפי שלא הייתם רוצים לעבוד בחברה עם הנהלה גרועה, לא הייתם רוצים גם להיות בעלי המניות שלה. הנהלת החברה היא הגורם שמוביל את האסטרטגיה, מקבל את ההחלטות ומנווט את החברה גם בזמנים טובים וגם במשברים. איכות ההנהלה והיכולת שלה להתמודד עם אתגרים משפיעים באופן ישיר על הביצועים ארוכי הטווח של החברה.

   בזמן משברים, החלטות מהירות ונכונות יכולות להוות את ההבדל בין הצלחה לכישלון. הנהלה חזקה יודעת להעריך נכון את המצב, להגדיר סדרי עדיפויות ולהגיב בצורה יעילה. חברה עם הנהלה מנוסה שמצאה פתרונות יעילים למשברים יכולה לא רק להתאושש במהירות, אלא גם למנף את המצב כדי לצמוח. איך נדע אם הנהלה היא טובה? באמצעות למידה. נערוך הכרות מעמיקה עם ההיסטוריה של החברה, האם ההנהלה וותיקה או התחלפה מספר פעמים לאורך השנים? מה היו הדרכים שבהן ההנהלה נקטה כדי להתמודד עם משברים? ומה היו התוצאות לכך? איפה עבדו מנהליה בעבר? האם היו לחברה הסתבכויות משפטיות שונות? כיצד הן נוהלו? וכן הלאה. הנהלה טובה עשויה להיות המפתח להצלחתה.
   

4. מכפיל רווח - נבדוק את היחס בין מחיר השוק של המניה לבין הרווח שלה. מכפיל רווח נמוך יחסית לתעשייה או לשוק כולו עשוי להצביע על כך שהשוק מתמחר את המניה במחיר נמוך מהשווי הכלכלי האמיתי שלה. זהו סימן פוטנציאלי להזדמנות ערך, אך חשוב לבדוק את הסיבות למכפיל הנמוך. לעיתים, חברה עשויה לרשום רווחים זמניים או חד-פעמיים שאינם משקפים את הביצועים העתידיים שלה. במקרה כזה, מכפיל הרווח ייראה לנו נמוך ואולי זול, אך הוא לא באמת ישקף את הפוטנציאל הכלכלי ארוך הטווח של החברה. בנוסף, מכפיל רווח נמוך יכול גם להעיד על כך שהשוק צופה בעיות או סיכונים משמעותיים בפעילות החברה. השוק בעצם מתמחר את החברה במחיר נמוך כדי לשקף את הסיכון, ולא כי היא באמת זולה. הערה- נקפיד לבחון את מכפיל הרווח של החברה ביחס לענף שלה. תעשיות שונות מאופיינות במכפילים ממוצעים שונים. חברות טכנולוגיה למשל, יסחרו במכפילים גבוהים בהרבה ממכפילים של חברות קמעונאות המזון למשל. ולכן אין הצדקה להשוות ביניהם.
   

5. תזרים מזומנים חופשי יציב- נבדוק את תזרים המזומן מדו"ח תזרים המזומנים של החברה ונתחקה אחר ההתפתחות שלו ב-5 שנים האחרונות. FCF) Free Cash Flow) מעיד על כך שהחברה מייצרת מזומנים מעבר להוצאות התפעוליות וההשקעות שלה. תזרים מזומנים יציב מאפשר לחברה להתמודד עם תנודות בשוק ולהמשיך לצמוח בלי להסתמך יתר על המידה על הלוואות או גיוסי הון. חברה עם תזרים מזומנים יציב יכולה להשתמש בו לחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות או ברכישת מניות חוזרת (Buybacks), או להשקיע בצמיחה העתידית של החברה, מה שיכול לתרום לערך המניות בטווח הארוך.
   

6. יחס חוב להון (Debt to Equity) - נחשב את סך כל החוב, גם בטווח הקצר (חובות שעל החברה לפרוע בשנה הקרובה) וגם בטווח הארוך (הלוואות ארוכות טווח). ביחס לסך ההון העצמי (כולל את ההשקעות של בעלי המניות בחברה, קרנות רווח, ועודפים שנצברו לאורך השנים.)

   יחס חוב להון גבוה עלול להעיד על כך שהחברה תלויה יותר מדי במימון חוב, מה שמגביר את הסיכון הפיננסי שלה. במקרה כזה, במידה ורווחיות החברה נפגעת, היא עשויה לעמוד במצב בו תתקשה להחזיר את החובות שלה. חברה עם יחס חוב להון נמוך נחשבת בדרך כלל ליציבה יותר מבחינה פיננסית, כיוון שהיא ממומנת בעיקר מההון העצמי שלה ולא חייבת כמויות גדולות של כסף לגורמים חיצוניים. זהו סימן לכך שהיא מסוגלת להתמודד עם משברים מבלי להזדקק למימון חיצוני נוסף. הערה- חשוב להשוות את יחס החוב להון של חברה לחברות אחרות באותו ענף, כיוון שכל תעשייה מאופיינת במבנה הון שונה. לדוגמה, חברות תעשייה או טכנולוגיה שיש להן יכולת לייצר תזרים מזומנים יציב יסחרו ביחס נמוך יחסית, 1 או פחות (כי אין להם צורך במימון משמעותי באמצעות חוב). לעומתן, חברות אנרגיה או נדל"ן, עשויות לתפקד עם יחס חוב להון גבוה יותר, סביב 2, בשל אופי הפעילות שלהן, הדורשת השקעות הון גבוהות.
   

7. החזר על ההון העצמי - (ROE - Return on Equity) - נחשב את היחס בין הרווח הנקי להון העצמי של החברה ונחפש תשואה גבוהה על ההון כ-15%-20% ומעלה. אבל, כדאי לוודא שה-ROE הוא גבוה ויציב בעקביות לאורך זמן - מה שמעיד על ניהול יעיל של ההון העצמי ושל המינוף הפיננסי.
   

   ROE מציג כמה רווחים החברה מצליחה לייצר עבור כל שקל שהושקע בהון העצמי שלה. ובעצם, עד כמה החברה יעילה בניצול ההון שלה להפקת רווחים. ROE נמוך יכול להעיד שהחברה לא ממצה את הפוטנציאל של ההון העצמי שלה, או שהיא משקיעה בפרויקטים שאינם רווחיים. הערה- ROE עשוי להיות מושפע ממינוף פיננסי (חוב גבוה). אם חברה נוטלת חוב גבוה, ה-ROE עשוי להיראות לנו לכאורה גבוה, כי החוב יכול להגדיל את הרווחים אך גם את הסיכון הפיננסי. ולכן, חשוב לבחון אותו ביחס לתעשיה וגם בשילוב הפרמטרים האחרים.

חברו את הנתונים

כדי לוודא שמדובר בהשקעה טובה, חשוב לבחון את כל הקריטריונים מעלה, שכן כל אחד מהם מספק זווית קריטית על הבריאות הפיננסית והפוטנציאל של החברה. בחינת כל הקריטריונים יחד מספקת תמונה מקיפה עליה. כל אחד מהם, משלים את האחרים ומאפשר הבנה מעמיקה יותר של החברה מבחינת יציבות, רווחיות, מינוף וסיכון. כך, משקיעים ומשקיעות יכולים לזהות חברות עם פוטנציאל צמיחה ויכולת לשמור על יציבות רווחית לאורך זמן, ולבצע השקעות מושכלות ובטוחות יותר, וגם, טובות יותר.

ואולי הטיפ הכי חשוב - כל הקריטריונים מעלה נועדו לתת כללי אצבע לבחינת השקעה, חברה ומניה. הרעיון הוא לנסות למזער כמה שניתן את הסיכונים ולנסות לחדד כמה שאפשר את הפוטנציאל ואת המחיר האמיתי של המניה בהשוואה למחירה בשוק כעת.